תערוכתה של מירה חרמוני-לוין בגלריה טובה אוסמן בת"א

פיוט וחרדה 25.4.94

בתערוכה ששמה "אלזה11" מציגה מירה חרמונילוין תמונות דומם ופורטרטים של נשים. "דומם" – בצרפתית nature mort ובאנגלית אם תרצו עדיין חי… still life – מתבטא אצל מירה חרמוני בקומפוזיציות של עציצים עם פרחים על השולחן מול חולון שמאחוריו אין עתידהכל בצבע מונוכרומטי (כהגדרתה של הציירת) – כהה מאוד, ובגוונין חומים. חי לו חיים אינטימיים משלו, מאוד מופנמים, ליריקה עצובה, והייתי אומר, אפילו הרתאסון, יאוש. ואם ה"דוממים" שלה עדיין חיים בחיים משלהם, אפשר לומר כל הנשים שבתמונותיה שהן "חיות בקושי" – על כל פנים בקשיים נפשיים. זה מתבטא גם בצורתן החיצונית.